Daf 94b
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם מִשְּׁעַת כְּתִיבָה הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ שׂוּמָא הָכָא מִי יֵימַר דְּעָרוֹבֵי עָרֵיב
Tossefoth (non traduit)
הכי השתא התם משעת כתיבה עבד ליה שומא הכא מי יימר דעריב. קשה לרשב''א דאמאי לא מייתי ההוא דשטרי חוב המוקדמין דקנסו התם בכוליה מזמן ראשון ומזמן שני אע''ג דאיכא למימר נמי מי יימר דגבי ממשעבדי דשמא לא יבא לגבות ממשעבדי לעולם וכן יש להקשות בסוגיא דהמניח את הכד (ב''ק דף ל:
ושם) ואמר ר''י דכי היכי דהכא משעת כתיבה הוא דעבד ליה שומא התם נמי משעת כתיבה הוא דעבר ליה על מדבר שקר תרחק:
אֵימָא סֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָבוֹר
Tossefoth (non traduit)
אימא סיפא. ולא גרסי' ת''ש דלמאי שדחה דחומרא בעלמא הוא אין סברא שיקנוס ר' יוסי ולא מסתבר ליה למימר דפליגי דר' יוסי סבר דרובע לא שכיחא ורבנן סברי דשכיחא דלא מסתבר לפלוגינהו בהכי:
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כְּיוֹתֵר מֵרוֹבַע טִנּוֹפֶת דָּמֵי בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר לָא קָנְסִינַן הֶתֵּירָא אַטּוּ אִיסּוּרָא וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר קָנְסִינַן אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּרוֹבַע דָּמֵי אַמַּאי יָבוֹר
הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כִּי מְקַיֵּים כִּלְאַיִם
תָּא שְׁמַע שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם זֶה אוֹמֵר מָאתַיִם שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר מָאתַיִם שֶׁלִּי נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה וְהַשְּׁאָר יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם וַדַּאי מָנֶה לְמָר וּמָנֶה לְמָר הָכָא מִי יֵימַר דְּלָאו כּוּלֵּיהּ עָרוֹבֵי עָרֵיב
Tossefoth (non traduit)
התם ודאי מנה למר. ה''מ לשנויי התם ודאי איכא חד דלא הוי רמאי הכא מי יימר דליכא רמאי אימור ערובי עריב אלא דמשני שפיר טפי:
תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אִם כֵּן מָה הִפְסִיד הָרַמַּאי אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם וַדַּאי אִיכָּא רַמַּאי הָכָא מִי יֵימַר דְּעָרוֹבֵי עָרֵיב
תָּא שְׁמַע שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבִּית קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִבִּית דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
Tossefoth (non traduit)
קונסין אותו ואינו גובה לא קרן ולא רבית. נראה לר''י דר''מ קונס לגמרי להפסיד החוב אפילו בהודאה או בעדות אחרת כדמשמע לישנא דאינו גובה לא את הקרן משמע דאינו גובה כלל ועוד משמע דומיא דרבית וכן משמע נמי מדמדמה לה בהמניח (ב''ק דף ל:
ושם) גבי המוציא תבנו וקשו דקנסו גופן משום שבחן שמפסיד גוף הממון ואין להקשות דבפ' איזהו נשך (ב''מ דף עב: ושם) מדמה הך דשטר שיש בו רבית לשטרי חוב המוקדמין ומוקי ההיא דשטר חוב כר''מ והיכי מדמה דהכא מפסיד גוף המלוה והתם אינו מפסיד המלוה אלא דהשטר פסול דהתם לפי שלא נעשית עבירה בגוף המלוה אלא בשטר אבל רבית יש עבירה בהלואה אפי' בלא שטר אע''ג דקאמר דמשעת כתיבה עבד לה שומא מ''מ בלא שטר נמי איכא איסורא בהלואה והקשה ריב''ם דאם יפסיד כל חובו יפסיד לגמרי א''כ מצינו לוה חוטא נשכר ואור''י דלא קשה כי המלוה שמרויח קנסו בגוף אטו שבח ומתוך כך יזהר אבל הלוה אין במה לקנוס כדי שיזהר שמתחלה ע''מ לפרוע הוא לווה:
תָּא שְׁמַע מִסֵּיפָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶת הָרִבִּית
Tossefoth (non traduit)
וחכמים אומרים גובה את הקרן. משמע שגובה ע''פ השטר ואפי' ממשעבדי וקשה לר''י דלמה השטר כשר כיון שהעדים עוברין על לא תשימון כדתנן באיזהו נשך (ב''מ דף עה:) ואע''ג דאינן עדי חמס שאין מרויחין כלום הא קיימא לן כאביי (סנהדרין כז.) דעבריין אוכל נבלות להכעיס פסול והא דלא תני בזה בורר (שם דף כז:) ה''נ לא תנא לוה אלא בכלל מלוה הוא כדמפרש התם (דף כה.) בגמ' מלוה ברבית מלוה הבאה (לו) ברבית ואין לומר דמיירי כגון שאין ניכר הרבית בשטר אלא כתב סתם פלוני לוה מפלוני מנה והעדים היו סבורים שהיה הכל קרן ואח''כ נודע שהיה בו רבית דהא בפרק איזהו נשך (ב''מ דף עב. ושם) משני ר' יוחנן אההיא דשטרי חוב המוקדמין פסולין אפי' תימא רבנן גזרה שמא יגבה מזמן ראשון ואם אין ניכר הרבית בשטר שיש בו רבית נמי נגזור שמא יגבה גם הרבית בתורת קרן ואין לומר דלכך כשרין שלא עשו שומא כיון שניכר הרבית מתוך השטר לא יבא לגבות הרבית ע''י שטר זה והא דתנן באיזהו נשך (שם דף עה:) שהעדים עוברים בלא תעשה היינו כשאין הרבית בשטר ניכר דהא אמר בשמעתין ובהמניח (ב''ק דף ל:
ושם) דמשעת כתיבה עבד ליה שומא א''כ בשטר זה עוברין בלא תעשה וי''ל דלא תשימון לאינשי במלוה ולוה וערב משמע להו ולא עדים ולהכי לא מיפסלי כדאמרי' (ב''מ דף ה:) לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו א''נ כגון שיש עדים שהיו אנוסין מחמת נפשות וכן י''ל בשטרי חוב המוקדמין דאית דמוקי לה כר''מ אבל לרבנן כשרין ואפי' ר''מ אינו פוסל אלא מטעם קנס ואמאי והלא עדים פסולים הן שחתמו על השטר מוקדם אלא י''ל שיש עדים שהיו אנוסין מחמת נפשות א''נ י''ל דהתם כגון שאומרים טעינו בשנות המלך ואומר ר''י דהלכה כרבנן דאע''ג דקיי''ל כר''מ בגזירותיו (עירובין מז.) דוקא בגזירותיו אבל לא בקנסותיו וכן פסקו הלכות גדולות מטעם זה כרבנן דר''מ (יבמות לז.) במעוברת חבירו ומינקת חבירו:
הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם וַדַּאי קַרְנָא דְּהֶתֵּירָא הוּא הָכָא מִי יֵימַר דְּכוּלֵּיהּ לָא עָרוֹבֵי עָרֵיב
תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רָבִין בַּר רַב נַחְמָן לֹא אֶת הַמּוֹתָר בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר אֶלָּא מַחֲזִיר לוֹ אֶת כָּל הָרְבָעִין כּוּלָּן אַלְמָא הֵיכָא דְּבָעֵי אַהְדּוֹרֵי כּוּלַּהּ מַהְדַּר
Tossefoth (non traduit)
דתני רבין בר ר''נ לא את המותר כו'. הא דלא אייתי מתני' דהתם דמפרשי לה נמי הכי לא את המותר בלבד הוא מחזיר כו' משום דלא מתרצא אלא ע''י ברייתא דרבין בר ר''נ וללישנא דדינא מייתי דללישנא דקנסו היתרא אטו איסורא לא מצי מייתי מהכא דלא שייך הכא קנסא דאם לקח הלוקח יותר ממה שהיה לו ליקח אין לקנסו בכך כי מה היה לו לידע כמה שם ולא גרסי' מה שהיה כתוב במקצת ספרים בשינויא הכא מי יימר דערובי עריב דא''כ הוה משמע דללישנא דקנסא מייתי:
הָכִי הַשְׁתָּא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source